​

שירות הפיוס + אדנות המשיח

איך נראה שירות הפיוס

זה נראה כמו אנשים שמתקנים מה שהחטא שבר — עם אלוהים, עם אנשים, ובתוך הקהילה — כי הם יודעים שאלוהים כבר פייס אותם.

1. קהילה שמפסיקה להילחם במלחמות הלא נכונות

• לא לתקוף את כלת המשיח

• לא “אנחנו נגד הם”

• לא להתחלק בגלל דעות או העדפות

• לא שבטים רוחניים

מאמינים הופכים להיות בוני גשרים, לא בוני חומות.

2. אנשים שמביאים שלום לכל מקום

הפיוס הוא לא פסיבי. הוא כולל:

• להתחיל סליחה

• לרדוף אחרי מי שהתרחק

• לרפא פצעים ישנים

• להחזיר אחים שנפלו

• לסרב לרכילות, ללשון הרע ולחשדנות

אנשים מפויסים מפייסים אחרים.

3. קהילה שחיה כאילו הצלב באמת עבד

אם ישוע שבר את המחיצה, אז:

• מחסומים אתניים נופלים

• עוינות בין זרמים מתה

• מעמדות חברתיים מתערבבים

• החזקים משרתים את החלשים

• הסלוחים סולחים

הקהילה הופכת להיות תמונה של מלכות אלוהים.

איך נראית אדנות המשיח

זה נראה כמו מאמינים וקהילות שמפסיקים להתווכח עם ישוע ומתחילים לציית לו.

1. ישוע הוא לא רק מושיע — הוא מפקד

כשישוע הוא אדון:

• דברו הוא הסמכות האחרונה

• שליחותו לא ניתנת למשא ומתן

• סדרי העדיפויות שלו מעל שלנו

• קדושתו מעצבת את הבחירות שלנו

• רוחו מובילה את צעדינו

2. עם שחי תחת פקודות, לא דעות

אדנות המשיח מייצרת:

• ציות בלי דחייה

• חרטה בלי תירוצים

• עבודת אלוהים בלי התמקדות בעצמי

• שירות בלי מחיאות כפיים

• הקרבה בלי תלונות

3. קהילה שנראית כמו ישוע, לא כמו התרבות

כשישוע הוא אדון:

• ענווה במקום גאווה

• טהרה במקום פשרה

• נדיבות במקום חמדנות

• אומץ במקום פחד

• אהבה במקום הגנה עצמית

כששתי המציאויות האלה נפגשות

שירות הפיוס הוא המשימה.
אדנות המשיח היא הכוח שמניע אותה.

1. אחדות שאי אפשר לייצר

לא אחדות רגשית.
לא אחדות פוליטית.
לא אחדות בין זרמים.
אלא אחדות רוחנית שהרוח מייצר.

2. התעוררות שמתחילה בבית אלוהים

פיוס + אדנות =

• וידוי

• חרטה

• שיקום

• קדושה

• כוח

• שליחות

3. קהילה שנעה כמו צבא במשימה

• לא נלחמת אחת בשנייה

• לא מוסחת על ידי קרבות קטנים

• לא מתבלבלת לגבי האויב האמיתי

קהילה ש:

• מכירה את המפקד שלה

• מכירה את המשימה שלה

• מכירה את האויב שלה

• מכירה את הסמכות שלה

• מכירה את הזהות שלה

זו הקהילה שהשאול מפחד ממנה.

החלק החסר

הקהילה לא יכולה ללכת בפיוס לפני שהיא נכנעת לאדנות המשיח.

הפיוס הוא הפרי.
האדנות היא השורש.

כשישוע באמת אדון, אנחנו מתחילים:

• לרפא

• לשקם

• לסלוח

• לשרת

• לציית

• לאהוב

• להתקדם

אחדות דרך פיוס ואדנות המשיח

1. הפיוס נותן לקהילה את המשימה שלה

כשפיוס פעיל בקהילה, רואים:

• אנשים מתקנים מה שהחטא שבר

• מאמינים שמסרבים לשמור טינה

• וידוי וסליחה כדבר טבעי

• יחסים שנבנים מחדש במקום להינטש

• קירות של חשד וגאווה נופלים

• תרבות של שלום במקום תרבות של עלבון

2. אדנות המשיח נותנת לקהילה את היישור שלה

פיוס לבד יכול להפוך לרגשנות.
אדנות לבד יכולה להפוך לקשיחות.
ביחד הם יוצרים אחדות שנבנית על ידי הרוח.

3. למה אחדות דורשת את שניהם

אחדות בלתי אפשרית כש:

• אנשים נאחזים בפצעים שלהם (אין פיוס)

• אנשים נאחזים בזכויות שלהם (אין אדנות)

אבל כששניהם קיימים:

• הפיוס מסיר מחסומים

• האדנות מסירה תחרות

• האחדות הופכת טבעית

הרהור רוחני: אחדות דרך פיוס ואדנות המשיח

פסוקים

קורינתים ב׳ 5:18–20
יוחנן 17:21
לוקס 6:46

הרהור

האחדות בקהילה היא לא משהו שאנחנו מייצרים.
זו מתנה שאנחנו מקבלים כשאנחנו הולכים בשתי מציאויות: פיוס ואדנות.

הפיוס הוא לב אלוהים.
לפני שחיפשנו אותו — הוא חיפש אותנו.
לפני שחשבנו על שלום — הוא עשה שלום בדם בנו.

אבל פיוס לבד לא מספיק.
בלי אדנות המשיח, דעות הופכות למלחמות, פצעים הופכים לזהות, והקהילה מתפצלת.

האדנות מביאה סדר.
היא שמה כל מאמין תחת מלך אחד, סמכות אחת, משימה אחת.

כשפיוס מרפא את הלב
ואדנות שולטת ברצון
האחדות הופכת לפרי טבעי.

שאלות להרהור

• איפה הרוח קורא לי לחפש פיוס?

• האם יש תחומים שבהם אני קורא לישוע “אדון” אבל לא מציית?

• איך האחדות יכולה לגדול בקהילה שלי אם נאמץ פיוס ואדנות במלואם?

תפילה

אדון ישוע,
אתה זה שפייסת אותנו עם האב,
ואתה המלך השולט על קהילתך.
רפא את מה ששבור בנו.
שקם את מה שנפגע.
הסר כל מחסום שמונע מאיתנו לאהוב.
הכנע את לבנו תחת סמכותך.
למד אותנו לסלוח במהירות,
לציית בשמחה,
ולאהוב במסירות.
אחד את קהילתך ברוחך.
תן לעולם לראות אותך באחדות שלנו.
אמן.

​